תנסו להיזכר רגע בפעם האחרונה שעשיתם קנייה של משהו גדול ויקר.
טלוויזיה, סלון, או אולי מכשיר חשמלי.
שמתם לב באלו מלים השתמשתם כדי להפגין התלהבות?
שמתם לב באלו מלים השתמשתם כדי להפגין חוסר התלהבות מהמוצר?
האנשים הויזואלים מביניכם ודאי השתמשו בביטויים כמו: זה לא נראה לי. זה מוצא חן בעיניי. הצבע יפה.
השמיעתיים מביניכם ודאי ציינו שהמחיר נשמע לכם יקר או שזה פשוט לא דיבר אליכם.
והתחושתיים ודאי לא הרגישו בנוח עם המוצר או שאולי זה לא נגע בכם, או לא עשה לכם כלום.
איך זה קשור להוראה?
כשאנחנו מנסים לשכנע אנשים ומסבירים להם דברים, אנחנו לפעמים יכולים לחזור על אותו דבר מאה פעם, אבל עדיין לא יבינו אותנו.
למה?
כי בהרבה מן המקרים אנחנו לא מצליחים לקלוט באיזה אופן האנשים שלידנו קולטים מידע.
אתם שומעים שלקוח אומר לכם "זה לא ברור לי"?
דברו אליו עם מלים מהעולם הויזואלי עם הרבה מצגות ותמונות.
אתם שומעים שחבר אומר לכם "זה לא מדבר אליי"?
דברו אליו באמצעות מלים מעולם האודיו, ציטוט פתגמים או שירים ואפילו עם עצמות קול שונה.
אתם שומעים שתלמיד אומר לכם שזה לא מתחבר או שיש לו בלבול בראש?
דברו אליו באמצעות מלים מעולם הרגש והתחושה עם הרבה דגש על משחק, מגע ורגש.
והאמת?
שזו טקטיקה מצוינת בכל אינטראקציה עם אנשים ובטח שעם בני זוג :-)